אודות השומר הצעיר קובה
אודות השומר הצעיר קובה
אודות השומר הצעיר קובה
אודות השומר הצעיר בקובה

פתח דבר
אתר זה מבוסס על הספר" "השומרים מהאי הקריבי" ((2014).
הראשית כל, בעקבות שאלותיהם של ילדינו על תקופת הנעורים והבחרות שלנו. כיצד להסביר להם את החוויות בקן השומר הצעיר? רבים מאיתנו הצטרפו לתנועה בזמן מלחמת העולם השנייה, ולקראת סיומה הזדעזענו עם החדשות שהגיעו מאירופה ועם הידיעות על מה שאירע במחנות הריכוז ומחנות ההשמדה: השואה האיומה שהומטה על עם ישראל. כיצד להעביר לבנינו את החלטתנו הנחושה שדבר כזה לא יקרה לנו, ואת השכנוע העמוק שמדינת ישראל היא המולדת שלנו, שבה נוכל להקים משפחות איתנות וחופשיות ולממש את האידיאלים שלאורם התחנכנו: הציונות והקיבוץ.
אחרי שהרעיון הזה עלה במוחו, פנה גדליה לוטן לד"ר מרגלית בז'רנו, מהמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים, שהביעה עניין רב בפרויקט. דרכה נודע לנו שלפני שנים אחדות היא קיימה מספר מפגשים עם חברנו דוד רוט ועם יצחק זילבר, חיים חייט ופדרו גולדפרב (יליד ארגנטינה וחבר קיבוץ ניר יצחק), על מנת לקדם את היוזמה, לכתוב את סיפורה של התקופה היפה והמאושרת בחיינו ולתעד את הגשמתו – על ידי חלק מאיתנו – של הרעיון שלאורו התחנכנו: העלייה לארץ והחיים בקיבוץ. מתוך סיבות שונות, לא יצאה היוזמה ההיא אל הפועל. לאחר זמן מה הקימו בנצי צ'רצ'ס, שושנה ויצחק זילבר, שאליה הצטרפו גם חיים חייט, יצחק פרקל ויצחק צ'רבוני, ועדה על מנת לקדם את הפרויקט. מימושה של משאלתנו לא היה יכול לקרום עור וגידים ללא התלהבותם ומסירותם הבלתי מסויגת של כולם.
מטרתו של ספר זה אינה ללבן סוגיות אידיאולוגיות, אלא לגולל את סיפור האירועים והחוויות של תנועת נוער שהקנתה לחבריה את החזון של בניית מדינה צודקת ועצמאית, שבה יוכל עם ישראל
להכות שוב שורשים. השומר הצעיר נטעה בנו את האהבה לישראל והאמונה באידיאלים נצחיים. רבים מחבריה עלו ארצה והשתלבו בחברה הישראלית; אחרים לא יכלו לממש את החזון מתוך סיבות רבות ושונות. למרות זאת, הזיכרונות המשותפים שמורים בלבנו והידידות העמוקה שנרקמה בשנים ההן לא דעכה למרות הזמן הרב שחלף. הזרעים שנזרעו אז נטמעו בנו והפכו אותנו ליהודים ולבני אדם
טובים יותר. משורותינו יצאו אישים המצטיינים בתחומם שונים: בעלי מקצועות חופשיים, מחנכים, פקידים בכירים ומנהיגים ציוניים וקיבוציים, יזמים ואנשי עסקים ועוד...
אנחנו גאים בזיכרונותינו ובעברנו, ומייחלים שספר זה, על האנקדוטות, הסיפורים והתמונות שבו, יעיד על מה שהיינו, על הערכים שעיצבו אותנו ועל החברות שאיחדה את כולנו.
מימושו של הפרויקט הפך לעבודה מפרכת, החל מהשעות הרבות שבילינו בארכיונים ובספריות בחיפוש תעודות ומסמכים, וכלה בגיוס הכספים הדרושים. למרות ההיסוסים שבתחילת הדרך, תגובות חברינו היו חיוביות בכל המובנים. ההתלהבות והתמיכה שהרעיפו עלינו עודדו אותנו להתמיד במשימה בכוחות מחודשים, ולאחר שלוש שנים של עבודה מאומצת אנחנו שמחים להציג את הספר בפני הקוראים בתרגומו לעברית, הכולל עדכונים אחדים.
הבה ניהנה מהסיפור ונזכור את עברנו בגעגועים ובשמחה.
התקופה האינטנסיבית והפעילה ביותר בחיי היהודים בקובה התחילה לקראת סוף המאה התשע עשרה, נמשכת כשישה עשורים ומתחלקת לארבעה שלבים:
א. עשרות בודדות של משפחות יהודיות הגיעו מארצות הברית, בעיקר מתוך סיבות כלכליות ומסחריות, בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים.
ב. יהודים ספרדים מהאימפריה העותומאנית, שהגיעו בשנות העשרה והעשרים של המאה העשרים. בראשית דרכם הם עסקו בעיקר במסחר הזעיר, ובהדרגה עברו לתעשייה ובמידה מסוימת גם למקצועות החופשיים.
ג. יהודים אשכנזים ממזרח אירופה בכלל, ומפולין בפרט (שכונו בפי כול "הפולנים"). רובם הגיעו לאי בין שתי מלחמות העולם, השתקעו בהוואנה ועסקו ברוכלות, במלאכות שונות ובתעשייה זעירה.
ד. פליטים יהודים מאירופה המרכזית והמערבית שנמלטו מאימת 1942- הנאציזם ומצאו מקלט זמני בקובה. הם הגיעו בשנים 1939 ונשארו באי במשך תקופה קצרה. רובם באו מבלגיה ועסקו בתעשיית היהלומים (לא רק לייצור תכשיטים אלא בעיקר ליישומים תעשייתיים) והקימו את הענף הזה בקובה; בו בזמן נטלו גם חלק פעיל בחיי הקהילה. "הבלגים" – כפי שכולם כינו אותם – אמורים היו להשפיע השפעה מכרעת על התפתחותה של השומר הצעיר ועל קידום הרעיון הציוני. לאחר מלחמת העולם השנייה, חלק מהם עלו ארצה ואחרים היגרו לארצות הברית, מקסיקו, ונצואלה ומדינות אחרות.
